Bava Kamma Daf 102 בבא קמא דַף 102

Create Your Free Zichru Account צור את חשבון Zichru שלך

To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.


1. Shemittah fruit used for laundering, or plaster

The Gemara established that wood is not subject to kedushas shevi’is, because its benefit (baking) is after its consumption (burning into coals). It asked that oily wood may be used for a torch (where the benefit and consumption are simultaneous), and Rava answered: סתם עצים להסקה הן עומדין – wood generally stands for fuel usage and not light, and it therefore possesses no kedushas shevi’is even when he collects it for light. The Gemara says this is a machlokes Tannaim. One Tanna says shemittah fruit may not be used, לא למשרה ולא לכבוסה – neither for a soaking pool of flax, nor for a laundering pool, even where it was picked for that purpose, but Rebbe Yose says it is permitted when it was picked for it. The Rabbonon darshen "לאכלה" – to eat to exclude these uses, but Rebbe Yose darshens "לכם" לכל צרכיכם – “for you,” meaning for all your needs. The Rabbonon say that "לכם" includes uses similar to eating, where the benefit and consumption are simultaneous, as opposed to laundering. Rebbe Yose says "לאכלה" excludes למלוגמא – using for a medicinal plaster. He holds that laundering is included, ששוה בכל אדם – because it is common to all people, as opposed to plaster, which is only needed for the sick.

2. הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטין ולקח מהם שעורין

A Baraisa teaches that if someone gave a shaliach money to buy wheat (to sell at a higher price and split the profits), and instead the shaliach bought barley, or the reverse, אם פחתו פחתו לו – if they depreciated, they depreciated for [the shaliach], ואם הותירו הותירו לו – and if they appreciated, they appreciated for him (i.e., the shaliach takes all losses and gains, and repays the investor’s capital). Another Baraisa says they divide the profits (but the shaliach takes all losses). Rebbe Yochanan explains that the first Baraisa is Rebbe Meir, who taught on Daf 100b (regarding dyeing wool the wrong color) that one who deviates from instructions is deemed a robber. Therefore, this shaliach acquires the produce with the stolen money. The second Baraisa is Rebbe Yehudah, who disagrees. Rebbe Elazar says that even Rebbe Meir only considers him a robber regarding מידי דחזי ליה לגופיה – something fit for [the owner’s] personal use, so he is particular about his instructions. However, if the purchase was made לסחורה – for commerce (as an investment), the owner is not particular about his instructions, provided the investment yields a gain. Therefore, both Baraisos can be Rebbe Meir, where the first is a purchase for consumption, and the second is a purchase for commerce.

3. וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות

In the West (Eretz Yisroel), they mocked Rebbe Yochanan’s interpretation, that the second Baraisa is also discussing a significant deviation from his instructions: According to Rebbe Yehudah, how does the investor acquire a share of the grain when the shaliach disobeyed him? וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות – Who informed the owner of the wheat that he should transfer wheat to the owner of the money, instead of the shaliach? Rav Shmuel bar Sasrati challenged this reasoning, arguing that even when a shaliach purchases wheat as he was told, no one informed the seller to transfer wheat to the investor!? Rebbe Abahu answered that when he purchased wheat as he was told, שליחותיה קא עביד – he is performing his agency, וכי בעל הבית דמי - and is considered like the homeowner (investor) himself, so he may perform a transaction on the investor’s behalf.

1. פירות שמיטה למשרה ולכבוסה

הגמ' לעיל מסיק דעצים אין בהם קדושת שביעית שהנאתן אחר ביעורן, והקשה והא איכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוין, אמר רבא סתם עצים להסקה הן עומדין, אמר רב כהנא ועצים להסקה תנאי היא, דתניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה, ור' יוסי אומר נותנין פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבוסה, מאי טעמא דרבנן אמר קרא לאכלה ולא למשרה לאכלה ולא לכבוסה, ורבי יוסי אומר אמר קרא לכם לכל צרכיכם, ורבנן נמי הכתיב לכם לכם דומיא דלאכלה במי שהנאתו וביעורו שוין, יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן, ור"י נמי הכתיב לאכלה, אמר לך ההוא מיבעי ליה לכדתניא דתניא לאכלה ולא למלוגמא, ומרבה אני את הכבוסה ששוה בכל אדם ומוציא אני את המלוגמא שאינו שוה בכל אדם

2. הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטין ולק לו שעורין

תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטין ולקח מהם שעורין שעורין ולקח מהם חטין, תניא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו, ותני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע, אמר רבי יוחנן לא קשיא הא ר"מ והא רבי יהודה, הא ר"מ דאמר שינוי קונה והא רבי יהודה דאמר שינוי אינו קונה, מתקיף לה ר' אלעזר ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ אלא במידי דחזי ליה לגופיה אבל לסחורה לא אמר, אלא א"ר אלעזר הא והא ר' מאיר, ולא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה

3. וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות

מחכו עלה במערבא לר' יוחנן (על פסק הנ"ל) אליבא דר' יהודה וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות, מתקיף לה רב שמואל בר ססרטי אי הכי אפילו חטין וחטין נמי לא, אמר רבי אבהו שאני חטין וחטין דשליחותיה קא עביד וכי בעל הבית דמי

Copyright זכויות יוצרים © 2024 Zichru