Bava Kamma Daf 112 בבא קמא דַף 112

Rava said: הניח להם אביהם פרה שאולה – If their father died and left them a cow he borrowed, משתמשין בה כל ימי שאלתה – they may use it all the days of its loan. מתה אין חייבין באונסיה – If it died, they are not responsible for its unavoidable mishaps, since they never accepted responsibility for it. If they thought it was their father’s and consumed it, they pay דמי בשר בזול – meat at a cheap rate (the benefit of someone who otherwise would not consume meat). Rava concludes that if the father left them property, they are liable to pay from that property. In the Gemara’s first interpretation, they would even be responsible for the cow’s death, because the father’s responsibility for its mishaps began when he borrowed it, effecting a lien on his property. In the second interpretation, they are only responsible for consuming the cow if they inherited property, but not for its death. This version (but not the first) agrees with Rav Pappa, who taught that if one shechted a borrowed cow on Shabbos, he is exempt from paying (because of קם ליה בדרבה מיניה), because his liability is incurred by the time of shechting, and not the borrowing.

A Baraisa states that when the Torah required a robber to return "אשר גזל" – that he robbed, it teaches that he only returns it if it is extant. מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם – From here they said: if one robs something and feeds it to his children, they are exempt from paying. הניח לפניהן – If he left it intact before them when he died, the Tanna Kamma says they must return it, whether they are adults or minors. Sumchos said קטנים do not have to return it, because he holds a minor cannot be sued in Beis Din. Based on this opinion, Rebbe Avin did not allow Rebbe Yirmiyah to present witnesses establishing a חזקה (of three years of occupation) in the house inherited by his father-in-law’s minor son. This ruling was questioned, because the halachah does not follow Sumchos. Rav Ashi quoted Rebbe Shabsai: מקבלין עדים שלא בפני בעל דין – we accept witnesses even in the litigant’s absence. The Gemara explains this is only where he is ill, or the witnesses are ill, or seek to go overseas, and the litigant did not come when summoned by Beis Din. Shmuel taught another exception, where Beis Din had already opened the case.

Rav said: מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין – we may certify a document in the litigant’s absence, because certification is only a Rabbinic requirement. Rebbe Yochanan said we do not, because testimony is only accepted in the litigant’s presence. Rava said the halachah follows Rav. Rava details the process where the defendant requests time to prove that the document is forged. If he does not come at the end of the allotted time, they wait for the following Monday, Thursday, and Monday, and then excommunicate him. Ninety days are allowed to enable him to find money or sell his property, and if he still does not come, כתבינן אדרכתא אניכסיה – we write a seizure warrant on his property. Time is only granted if he says he is coming; otherwise, the warrant is written immediately. One is also written immediately for a פקדון, where the item itself is being claimed, and not payment. A warrant is not written for the defendant’s מטלטלין, which may be consumed by the lender, leaving the borrower unable to retrieve them when he finally procures witnesses.

אמר רבא הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה, מתה אין חייבין באונסיה, כסבורים של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול, הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם, איכא דמתני לה ארישא ואיכא דמתני לה אסיפא, מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא ופליגא דרב פפא, מאן דמתני לה אסיפא אבל ארישא לא והיינו דרב פפא

דא"ר פפא היתה פרה גנובה לו וטבחה בשבת חייב שכבר חייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת, היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור שאיסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד

ת"ר והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל יחזיר כעין שגזל, מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם, הניח לפניהם בין גדולים בין קטנים חייבין, משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורין, ועל פי שיטה זו רב אבין לא היה מניח רבי ירמיה להביא עדי חזקת ג' שנים כנגד בן חמיו משום שהיה קטן, והקשו עליו דלא קי"ל כסומכוס

אמר רב אשי א"ר שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין, תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין, קיבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה, או עדיו חולים, או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא, אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין, אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא

אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין, ור' יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין, א"ל רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו, אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח, ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה, אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה בה"ב, אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין, לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן, והני מילי במלוה אבל בפקדון לאלתר כתבינן, וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה