Bava Kamma Daf 18 בבא קמא דַף 18

The Gemara attempts to resolve Rava’s question if we follow the beginning of the breaking process, or the moment it actually breaks, regarding צרורות. A Baraisa teaches: תרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי – If chickens were pecking at the rope of a bucket, ונפסק החבל ונשבר הדלי – and the rope snapped and the bucket broke, he pays full damages. The Gemara assumes that the chickens’ actions caused the bucket to roll away and break, yet he still pays full damages!? The Gemara suggests that the Tanna is Sumchos, who obligates full payment for צרורות. This is rejected because the Baraisa concludes that if a shard of the bucket shot out and broke another utensil, he pays only half-damages (and it is an unresolved question if Sumchos concedes that half-damages are paid for a secondary force).

Finally, Rav Bivi bar Abaye answers: דקאזיל מיניה מיניה – the case is where [the bucket] is moving constantly from [the chicken’s] pushing until it breaks from the chicken’s body.

Rava asked: חצי נזק צרורות – Regarding half-damage payments for צרורות, מגופו משלם – does he pay from [the animal’s] body (i.e., liability cannot exceed the damaging animal’s value), או מעלייה משלם – or does he pay from choice property (without limit)? On the one hand, no half-damages are paid מעלייה (i.e., keren pays מגופו), but on the other hand, there is no precedent for regel paying מגופו.

A Mishnah is quoted which states: הכלב שנטל חררה והלך לגדיש – A dog which took a biscuit from coals and went to a heap of grain, ate the biscuit and set the grain on fire (with a coal stuck to the biscuit), the owner pays full damages for the biscuit and half damages for the grain. This is presumably because of צרורות (because the fire spread to another spot), yet a Baraisa teaches the payment is מגופו!? The Gemara counters that the case cannot be ordinary צרורות, because Rebbe Elazar requires paying full damages מגופו for the grain, which is impossible for צרורות!? Rava eventually concludes that both Tannaim hold like Sumchos (that ordinary צרורות pay fully), but here the dog did something unusual with the coal (keren). Rebbe Elazar holds like Rebbe Tarfon, that keren pays fully in private property, and Rava explains why he pays מגופו.

Rava asked: יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות – Is there mu’ad for צרורות, or is there no mu’ad for צרורות? Rashi explained above (in his second explanation) that this refers to normal צרורות. לקרן מדמינן ליה – Do we compare it to keren, since it pays only half-damages, and should share the halachah of keren to pay fully after three times, או דלמא תולדה דרגל הוא – or perhaps we say it is a toladah of regel, being common even the first time, and since only half-damages are paid, this continues even beyond three times? A Baraisa is quoted which discusses an animal which dropped dung onto dough, where Rebbe Yehudah requires full payment, and Rebbe Elazar obligates half-damages. Since it is צרורות, we assume that Rebbe Yehudah obligates full payment because it happened three times previously, and he holds there is mu’ad for צרורות, and Rebbe Elazar holds there is not. The Gemara responds that it may be discussing a first incident, and Rebbe Yehudah holds צרורות always pays full damages, like Sumchos. The damage is not considered unusual (and therefore keren), because the animal was confined in a small space. This case teaches an additional novelty, that although dung was inside the animal’s body, it is still considered צרורות.

לעיל בעי רבא לענין צרורות אי אזלינן בתר מעיקרא או בתר תבר מנא, ת"ש תרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם, שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן, סומכוס היא דאמר צרורות נזק שלם משלם, אי סומכוס אימא סיפא ניתז ממנו שבר ונפל על כלי אחר ושברה על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק, ואי סומכוס מי אית ליה חצי נזק, וכי תימא שאני ליה לסומכוס בין נזק כחו לכח כחו, ואלא הא דבעי רב אשי כח כחו לסומכוס ככחו דמי או לאו ככחו דמי תפשוט ליה דלאו ככחו דמי, אלא לאו רבנן היא ש"מ בתר מעיקרא אזלינן, אמר רב ביבי בר אביי דקאזיל מיניה מיניה

בעי רבא חצי נזק צרורות מגופו משלם או מעלייה משלם, מגופו משלם דלא אשכחן חצי נזק דמשלם מעלייה או דלמא מעלייה משלם דלא אשכחן כאורחיה דמשלם מגופיה

ת"ש הכלב שנטל חררה והלך לגדיש ואכל החררה והדליק את הגדיש, על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק, מאי טעמא לאו משום דהויא להו צרורות ותני עלה משלם חצי נזק מגופו, ותסברא לר' אלעזר (דאמר בברייתא נזק שלם על הגדיש) נזק שלם מגופיה מי אשכחן, והגמ' מסיק דאיירי בדשני ובין לרבנן בין לרבי אלעזר כסומכוס סבירא להו דאמר צרורות נזק שלם משלם, וטעמא מאי אמור רבנן חצי נזק דשני ולא אייעד, ובפלוגתא דרבי טרפון (דסבר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם) ורבנן קמיפלגי

בעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות, לקרן מדמינן ליה או דלמא תולדה דרגל הוא

ת"ש בהמה שהטילה גללים לעיסה רב יהודה אומר משלם נזק שלם ורבי אלעזר אומר חצי נזק, מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני ובהא קמיפלגי מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה, לא בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי, והא משונה הוא, דדחיק ליה עלמא, ולימא רב יהודה הלכה כסומכוס ולימא רבי אלעזר הלכה כרבנן, גללים אצטריכא ליה ס"ד אמינא הואיל ובתר גופיה גרירין כגופיה דמי קמ"ל