Bava Kamma Daf 25 בבא קמא דַף 25

In the next Mishnah, Rebbe Tarfon says that keren damages inflicted in the ניזק’s property are liable to pay in full, even for a tam. The Chachomim say he pays half-damages, like normal keren. Rebbe Tarfon proves his position from a kal vachomer: If shein and regel are exempt in רשות הרבים, yet pay in full in רשות הניזק, then keren, which pays half-damages in רשות הרבים, certainly should pay in full in רשות הניזק!? The Chachomim respond: דיו לבא מן הדין – it is sufficient for the law derived from the kal vachomer (keren in רשות הניזק) להיות כנדון – to be like the source law (keren in רשות הרבים). Since keren in רשות הרבים only pays half-damages, we cannot derive to pay fully in רשות הניזק. Rebbe Tarfon responded by restructuring the kal vachomer to derive keren in רשות הניזק from regel in רשות הניזק: If keren is more stringent than regel, that it pays in רשות הרבים where regel is exempt, than in רשות הניזק, where regel pays full damages, certainly keren should pay that amount!? The Chachomim respond that we still say "דיו", that keren cannot be derived to be stricter than its base law in רשות הרבים.In the next Mishnah, Rebbe Tarfon says that keren damages inflicted in the ניזק’s property are liable to pay in full, even for a tam. The Chachomim say he pays half-damages, like normal keren. Rebbe Tarfon proves his position from a kal vachomer: If shein and regel are exempt in רשות הרבים, yet pay in full in רשות הניזק, then keren, which pays half-damages in רשות הרבים, certainly should pay in full in רשות הניזק!? The Chachomim respond: דיו לבא מן הדין – it is sufficient for the law derived from the kal vachomer (keren in רשות הניזק) להיות כנדון – to be like the source law (keren in רשות הרבים). Since keren in רשות הרבים only pays half-damages, we cannot derive to pay fully in רשות הניזק. Rebbe Tarfon responded by restructuring the kal vachomer to derive keren in רשות הניזק from regel in רשות הניזק: If keren is more stringent than regel, that it pays in רשות הרבים where regel is exempt, than in רשות הניזק, where regel pays full damages, certainly keren should pay that amount!? The Chachomim respond that we still say "דיו", that keren cannot be derived to be stricter than its base law in רשות הרבים.

The Gemara wonders if Rebbe Tarfon can disagree with the entire principle of דיו, since its source is in the Torah. A Baraisa teaches the source for kal vachomer when Hashem said regarding Miriam’s tzaraas: ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים – if her father had spit in her face, would she not be humiliated for seven days?! ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום – This would indicate, through a kal vachomer, that one admonished by the Shechinah, which is more severe, should be quarantined for fourteen days. Yet, she quarantined for only seven days, which teaches: דיו לבא מן הדין להיות כנדון – it is sufficient for the law derived from the kal vachomer to be like the source law and does not exceed the seven days of the source. How can Rebbe Tarfon disagree? The Gemara answers that he agrees to the principle of דיו but holds it does not apply היכא דמפריך ק"ו – where the kal vachomer would be nullified. Regarding Miriam, the kal vachomer teaches to quarantine for seven days, and דיו prevents it from being fourteen days. Regarding keren in רשות הניזק, since we would know it pays half-damages without a kal vachomer, then applying דיו would stop the kal vachomer from teaching anything!? Therefore, Rebbe Tarfon does not apply דיו here.

Rav Acha of Difti asked Ravina that a Baraisa does not apply דיו even where it would not nullify the kal vachomer: A Baraisa derives that a mat (which is not container) can contract tumah from a corpse, based on a kal vachomer: ומה פכין קטנים שטהורים בזב – if small earthenware jars, which are tahor regarding zav (because earthenware only contracts tumah through its airspace, and this jar’s neck is too narrow for a zav’s finger to be inserted. This also excludes it from contracting through "היסט", moving), מטמא במת – yet it does contract tumah from a corpse when they are under one roof, then a mat, which contracts tumah from a zav (because it is included in "משכב", something made for lying on), should certainly become tamei from a corpse!? Here, דיו can be applied without nullifying the kal vachomer: we can derive that the mat contracts tumah until evening (as it does from a zav), and דיו would prevent it from becoming tamei for seven days (like normal corpse tumah). Still, the Tanna did not apply דיו!? Ravina answered that Abaye taught that this Baraisa is not deriving tumah from a corpse, but tumah from a sheretz, which is only until evening.

במתני' (מתחיל בדף כד, עמוד ב) שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט ברשות הרבים משלם חצי נזק, ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים חצי נזק, אמר להם רבי טרפון ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם, מקום שהחמיר על הקרן ברה"ר לשלם חצי נזק אינו דין שנחמיר עליו ברשות הניזק לשלם נזק שלם, אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה ברה"ר חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק, אמר להם אף אני לא אדון קרן מקרן אני אדון קרן מרגל, ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר החמיר בקרן, מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן, אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה ברה"ר חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק

ור"ט לית ליה דיו, והא דיו דאורייתא הוא, דתניא מדין ק"ו כיצד, ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום, אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, כי לית ליה דיו היכא דמפריך ק"ו היכא דלא מפריך ק"ו אית ליה דיו, התם שבעה דשכינה לא כתיבי אתא ק"ו אייתי ארבסר, אתא דיו אפיק שבעה ואוקי שבעה, אבל הכא חצי נזק כתיב, ואתא ק"ו ואייתי חצי נזק אחרינא ונעשה נזק שלם, אי דרשת דיו אפריך ליה ק"ו, ורבנן שבעה דשכינה כתיבי תסגר שבעת ימים, ור"ט ההוא תסגר דדרשינן דיו הוא, ורבנן כתיב קרא אחרינא ותסגר מרים, ור"ט ההוא דאפילו בעלמא דרשינן דיו, ולא תאמר הכא משום כבודו של משה אבל בעלמא לא קמ"ל

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא האי תנא לא דריש דיו ואע"ג דלא מפריך ק"ו, דתניא מפץ במת מניין, ופרש"י, שמטמא לפי שנאמר במת גבי מדין וכל בגד וכל כלי עור וגו', וזה אינו לא בכלל בגד ולא בכלל עור ולא בכלל כלי עץ מניין שאפילו הוא מטמא באהל המת, ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת, ופרש"י, בכל טומאותיו דכלי חרס אין מטמא אלא מאוירו ומתוך שפיו שלו צר אין יכול להכניס אצבעו לתוכו, מפץ שמטמא בזב אינו דין שיטמא במת, וקמייתי לה בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה, ואמאי אימא אהני ק"ו לטומאת ערב ואהני דיו לאפוקי טומאת שבעה, א"ל כבר רמא ניהליה ר"נ בר זכריה לאביי וא"ל אביי תנא ממפץ בשרץ מייתי לה וה"ק, מפץ בשרץ מניין, ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורים בזב טמאין בשרץ מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא בשרץ, אלא מפץ במת מניין נאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת, מה בגד ועור האמור בשרץ מפץ טמא בו אף בגד ועור האמור במת מפץ טמא בו