Bava Metzia Daf 106 בבא מציה דַף 106

Create Your Free Zichru Account צור את חשבון Zichru שלך

To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.


1. A landowner’s arguments based on pesukim

The Gemara discusses a landowner who told his tenant to plant wheat, but he planted barley, and his crop was destroyed by wind along with most of the valley. Although the tenant can argue that the מכת מדינה would have destroyed any wheat he may have planted, the Gemara concludes that the owner can respond, “If you would have planted wheat, הוה מקיים בי – [the following berachah] would have been fulfilled for me: "ותגזר אמר ויקם לך" – You will make a plan and it will succeed for you (i.e., my prayers for a successful wheat crop would have been answered).” The Gemara asks: if all of the landowner’s fields were destroyed, including the leased field, and the rest of this valley was not destroyed, can the tenant deduct from his rent, because the loss was apparently due to the landowner’s ill fortune? The Gemara concludes that the owner can respond that had that been the case, הוה משתייר לי פורתא – a small amount would have been spared for me, as the passuk says: "כי נשארנו מעט מהרבה" – for we are left but a few out of many.

2. Arguing that if the tenant had planted, it may have miraculously succeeded despite the מכת מדינה

Shmuel said that a tenant may only deduct from his rent in the case of a מכת מדינה if he actually planted and it was destroyed, אבל לא זרעה כלל לא – but if he did not plant it at all, he may not, because the owner can argue that had he planted, the following berachah would have been fulfilled: לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו – they will not be ashamed in time of calamity; in days of famine they will be satisfied (i.e., it may have succeeded despite the מכת מדינה). Rav Sheishess challenged this from a Baraisa, which teaches that if a shepherd left his flock and it was attacked by a wolf or lion, we assess if he would have been able to save the animal if he had remained. But the owner of the sheep can similarly argue that if the shepherd had remained at his post, he may have miraculously saved the sheep, like Dovid Hamelech did!? The Gemara answers that if the owner was deserving of a miracle, it could have occurred without the shepherd present, like Rebbe Chanina ben Dosa’s goats, who carried wolves on their horns! The Gemara objects that the owner can claim he is deserving of a small miracle, but not such a great one.

3. נותן לו מתוכה, except when עבדא ארעא שליחותא

The next Mishnah states that if one leased land for a rent of ten kors of wheat, and the wheat crop was damaged, he may pay with this wheat. If the crop was of especially high quality, the tenant may not purchase average wheat to pay his rent; אלא נותן לו מתוכה – rather, he must give [the landowner] from [that wheat]. A man leased a field to plant aspasta, which can be planted and harvested monthly, for a rental fee of barley. After the first successful aspasta crop, he planted barley, which grew poorly. Ravina was asked if this similar to our Mishnah, where the tenant may pay with the low-quality produce of the rented field. He said it was not, because in the Mishnah, the land failed to produce the intended crop of wheat, but הכא עבדא ארעא שליחותא – here, the land performed its role; had he planted aspasta, it may have succeeded. In another incident, someone rented a vineyard for ten barrels of wine, and the wine produced from the vineyard soured. Rav Kahana thought he could pay from this wine, like in the Mishnah, but Rav Ashi told him the land “performed its role” in producing grapes, and the wine soured only afterwards. Rav Ashi agrees if the grapes became infested with worms while left out to dry, that he may pay with those grapes.

1. בעל השדה טוען ותגזר אמר ויקם לך

אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי, ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי, מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא, או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך, מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור, נשתדפו כל שדותיו של מחכיר ואשתדוף נמי הא בהדייהו ולא אשתדוף רובא דבאגא מאי, מי אמרינן כיון דלא אשתדוף רובא דבאגא לא מנכי ליה, או דלמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה האי משום לתך דידך הוא דהא משתדפו כל שדותיך, מסתברא דאמר ליה אי משום לתאי דידי הוה משתייר לי פורתא, כדכתיב כי נשארנו מעט מהרבה

2. טענת מכת מדינה דוקא אם זרעה וצמחה אבל לא זרעה לא

אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב, אבל לא זרעה כלל לא, דאמר ליה אילו זרעתה הוה מקיים בי לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו, מתיב רב ששת רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומרים אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור, ואמאי נימא ליה אי הוית התם הוה מקיים בי גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך, משום דאמר ליה אי הוית חזית לאיתרחושי לך ניסא הוה איתרחיש לך ניסא כר' חנינא בן דוסא דמתיין עיזי דובי בקרנייהו, ונימא ליה נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא לניסא זוטא חזינא

3. נותן לה מתוכה חוץ מהיכא דעבדא ארעא שליחותא

מתני', המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה ולקתה נותן לו מתוכה, היו חטיה יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה, ובגמ', ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא בכורי דשערי, עבדא אספסתא וחרשה, וזרעה שערי ולקו הני שערי, שלחה רב חביבא מסורא דפרת לקמיה דרבינא כי האי גונא מאי, כי לקתה נותן לו מתוכה דמי או לא, אמר ליה מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא דמרה הכא עבדא ארעא שליחותא דמרה, ההוא גברא דקבל פרדס מחבריה בעשר דני חמרא, תקיף ההוא חמרא, סבר רב כהנא למימר היינו מתני' לקתה נותן לו מתוכה, אמר ליה רב אשי מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא הכא עבדא ארעא שליחותא, ומודה רב אשי בעינבי דכדום ובשדה שלקתה בעומריה

Copyright זכויות יוצרים © 2024 Zichru