Bava Metzia Daf 34 בבא מציה דַף 34

Ram bar Chama asked, how does the שומר acquire כפל by volunteering to pay for the lost פקדון, since it is a דבר שלא בא לעולם – something which has not come into the world, which one cannot transfer!? Even Rebbe Meir, who holds he can transfer it (e.g, selling the future fruit of a palm tree), that is only because they are עבידי דאתי – likely to come forth, but this כפל may never materialize: it may never be stolen, and even if it is, the thief may never be discovered; even if he is, he may confess and avoid paying כפל!?

Rava answered: נעשה כאומר לו – it is as if [the owner] told [the שומר] when giving him the animal, לכשתגנב ותרצה ותשלמני – “when the cow is stolen, and you will agree to pay me for it, הרי פרתי קנויה לך מעכשיו – me cow is transferred to you, retroactively from now.” Since he acquires the actual cow, it is not a דבר שלא בא לעולם. Since this should grant the שומר all the shearings and offspring in the interim, which is contradicted by a Baraisa, Rebbe Zeira adds that it is as if he said, “except for the shearings.” In another version, Rava said it is as if he told the שומר he can acquire it just before the theft, avoiding the above problem.

Rebbe Yochanan said: לא שילם שילם ממש – The Mishnah’s statement that [the שומר] paid does not mean that he literally paid. אלא כיון שאמר הריני משלם ­– Rather, once he said, “I will pay,” אף על פי שלא שילם – even though he did not yet pay, he acquires the כפל. A Baraisa supports this ruling.

Two versions of a statement of Rav Pappa are presented, whether or not a שואל would also acquire כפל based on his agreeing to pay, since he can only exempt himself by claiming מתה מחמת מלאכה – [the animal] died because of normal work, which is uncommon. Rav Zevid quoted Abaye saying that a שואל only acquires כפל if he actually pays and explains: הואיל וכל הנאה שלו – since all benefit of the loan is his (since he may use it without paying rent), בדיבורא לא מקני ליה כפילא – [the lender] does not transfer כפל to him in exchange for a mere verbal agreement to pay. A Baraisa supports this position.

The Gemara presents a series of various scenarios of payments, and asks if the שומר acquires the כפל:

-Heirs’ payments: שלמו בנים – If the שומר dies and his heirs pay, or if the owner dies and the שומר pays his heirs, or both die and the שומר’s heirs pay the owner’s heirs, is כפל acquired? These questions center on whether only the owner agrees to transfer כפל, and only to the שומר, who has personally pleased the owner in the past. -Half payments: שילם מחצה – If he paid half of the stolen cow’s value, would he acquire half the כפל? What if he paid for one of two cows borrowed, or paid one of two partners for his loss? What if two partners borrowed, and one paid for his share? Wife’s property: If one borrowed from a wife’s נכסי מלוג, does paying the husband entitle him to כפל? If one’s wife borrows something needed for her נכסי מלוג, does her husband’s paying the loss entitle her to כפל? Is the husband considered an “owner” regarding this halachah? All these inquiries are left unresolved.

מתקיף לה רמי בר חמא והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואפילו לר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דמגנבא, ואם תימצי לומר דמגנבא מי יימר דמשתכח גנב, ואי משתכח גנב מי יימר דמשלם דלמא מודי ומפטר, אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו, מתקיף לה ר' זירא אי הכי אפילו גיזותיה וולדותיה נמי, אלמה תניא חוץ מגיזותיה וולדותיה, אלא אמר ר' זירא נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה, ומאי פסקא, סתמא דמלתא שבחא דאתא מעלמא עביד איניש דמקני שבחא דמגופה לא עביד איניש דמקני, איכא דאמרי אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבתה קנויה לך, מאי בינייהו, איכא בינייהו קושיא דרבי זירא, אי נמי דקיימא באגם

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כיון שאמר הריני משלם אע"פ שלא שילם, תניא כותיה דר' יוחנן השוכר פרה מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר, אמר רב פפא שומר חנם כיון שאמר פשעתי מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בגניבה, שומר שכר כיון שאמר נגנבה מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה, שואל שאומר הריני משלם לא מקני ליה כפילא, במאי הוה ליה למפטר נפשיה במתה מחמת מלאכה מתה מחמת מלאכה לא שכיח, איכא דאמרי אמר רב פפא שואל נמי כיון שאמר הריני משלם מקני ליה כפילא, דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה, אמר ליה רב זביד הכי אמר אביי שואל עד שישלם, מאי טעמא הואיל וכל הנאה שלו בדיבורא לא מקני ליה כפילא

שלמו בנים מאי, מצי אמר להו כי אקנאי כפילא לאבוכון דעבד לי נייח נפשאי לדידכו לא, או דלמא לא שנא, שילם לבנים מאי, מצו אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל אנן לדידן לא, או דלמא לא שנא, שלמו בנים לבנים מאי, שילם מחצה מאי, שאל שתי פרות ושילם אחת מהן מאי, שאל מן השותפין ושילם לאחד מהן מאי, שותפין ששאלו ושילם אחד מהן מאי, שאל מן האשה ושילם לבעלה מאי, אשה ששאלה ושילם בעלה מאי, תיקו