Bava Metzia Daf 63 בבא מציה דַף 63

Rav says: עושין אמנה בפירות – one may make a trust (i.e., an advance payment for purchase) for produce (although its value may increase), ואין עושין אמנה בדמים – but one may not make a trust for payment in the produce’s later cash value. If he initially gave money, and later receives money (or any other substitution), it appears like ribbis if the later amount is higher due to the produce’s increased value. Rebbe Yannai says: מה לי הן ומה לי דמיהן – what difference is it to me between receiving the goods themselves and receiving their value? Since the original advance purchase was permitted, he may also substitute the produce with something else at payment. Rav is challenged from the Baraisa of Rebbe Oshaya cited above (to explain our Mishnah), which taught that one can convert a debt into an advance purchase for produce, and later (after the produce increases in value) convert that into another purchase for other future goods (provided that the seller has the goods available)!? Rav answers, as the Gemara explains, that the case is כגון שיחד לו קרן זוית - where [the debtor] designated a corner of his property for [the creditor] to store the goods. They can be viewed as immediately belonging to the buyer, so Rav permits substituting them later.

Shmuel answers that the Baraisa which contradicts Rav is Rebbe Yehudah, who holds: צד אחד ברבית מותר – ribbis contingent on one side of an agreement is permitted. Here, the sale only appears like ribbis if he substitutes the original produce for something else, so Rebbe Yehudah permits it. Rav holds like the Rabbonon who argue and forbid “contingent ribbis.” Their argument is in a Baraisa about someone who owed money, ועשה לו שדהו מכר – and he made his field as a sale to [the lender], stipulating that if the debt is not paid on time, the field is sold to pay the debt retroactively (including the produce grown in the interim), and if it is paid on time, the sale is canceled. If the seller (i.e., the borrower) consumes the produce in the interim, it is permitted, since it cannot result in ribbis. If the buyer (i.e., the lender) consumes the produce, the Rabbonon forbid the transaction, because if the borrower will pay the debt on time, the sale is canceled and the debt will have remained a loan, causing the lender’s consumption of produce in the interim to be ribbis. Rebbe Yehudah permits it, and Abaye explains that since if the sale would take effect, there would be no ribbis, he permits it as צד אחד ברבית. Rava says they argue about רבית על מנת להחזיר – ribbis given with the intention of returning it.

Rav Nachman says: כללא דרביתא – the general rule of ribbis is that כל אגר נטר ליה אסור – any profit for waiting for one’s money is forbidden. This includes both Biblical ribbis, where the borrower pays the lender for waiting for his capital, as well as Rabbinical ribbis, e.g., where a buyer gets a better price or advantage by paying before receiving the merchandise, or pays more for paying late.

רב אמר עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים, ור' ינאי אמר מה לי הן ומה לי דמיהן

מיתיבי, כולם אם יש לו מותר (דהיינו ברייתא דר' אושעיא, אמר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהן חטין ואמר לו חטין יש לי שאני נותן לך צא ועשאן עלי כשער של עכשיו הגיע זמן חטין למכור אמר לו תן לי חטין שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו יש לי יין שאני נותן לך צא ועשאן עלי כשער של עכשיו) אמר רב הונא אמר רב בשמשך, אי בשמשך צריכא למימר, אלא כגון שיחד לו קרן זוית

שמואל אמר הא מני רבי יהודה היא דאמר צד אחד ברבית מותר, דתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר לוקח אוכל פירות אסור, ר' יהודה אומר אף בזמן שהלוקח אוכל פירות מותר, א"ל רבי יהודה מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי ר' אלעזר בן עזריה ולוקח אוכל פירות היה, אמרו לו משם ראיה מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח, מאי בינייהו, אמר אביי צד אחד ברבית איכא בינייהו, רבא אמר רבית ע"מ להחזיר איכא בינייהו

אמר רב נחמן כללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור, וזה כולל בין רבית דאורייתא דמשלם יותר על הלואה ובין רבית דרבנן דרך מכירה, וכמו שפרש"י, שכר המתנה אי מוזיל גבי משום המתנה שמקדים לו המעות והמקח אין לו למוכר עכשיו: