Bava Metzia Daf 77 בבא מציה דַף 77

Create Your Free Zichru Account צור את חשבון Zichru שלך

To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.


1. Workers hired to draw water for a field, which became unnecessary or impossible

Rava said that if one hires workers to draw water and irrigate his field, and rain watered the field before they could, פסידא דפועלים – it is the workers’ loss, and they are not paid at all, because they were aware that rain would make the irrigation unnecessary. If, instead, the river overflowed into the field and watered it, פסידא דבעל הבית – it is the employer’s loss, since he knew that the river occasionally waters his field, but the workers did not. He pays them כפועל בטל – like an idle worker. If the river stopped flowing in midday, depriving the workers of the water source, then if this event is abnormal, it is the workers’ loss (for the employer did not anticipate it more than they did), and any unperformed work is not paid. If this was a common occurrence, then if the workers were also local residents, it is still the workers’ loss, since they knew as well as he that it might stop up. If they are not local residents, he must compensate them for the time they were without work.

2. Reneging on a land sale after partial payment

The Mishnah on Daf 76a stated: וכל החוזר בו ידו על התחתונה – and anyone who reneges, has the lower hand. A Baraisa explains that it refers to one who sold a field for a thousand zuz, and the buyer paid two hundred zuz, and one party retracted (as explained below). If the seller retracts, the buyer has the upper hand, and can choose to demand his money back, or land equal in value to the amount paid, which must be from עידית – superior land. If the buyer retracts, the seller has the upper hand, and may return the buyer’s money, or give land equal to the amount paid, and may give זיבורית – inferior land. The Gemara wonders why the buyer can demand עידית, when he should be no better than an ordinary creditor, who collects בינונית. Furthermore, he should receive a portion of the very land he purchased!? Rav Nachman bar Yitzchak explains that it means מעידית שבה – from the superior part of the land he purchased. Rav Acha the son of Rav Ikka said he is entitled to the seller’s personal עידית, because one who purchases expensive land likely sold his own land cheaply for the funds. Thus, the seller’s retraction indirectly damages the buyer, entitling him to עידית.

3. עייל ונפיק אזוזי

In the above Baraisa, Rabban Shimon ben Gamliel says: מלמדין אותן שלא יחזרו – we instruct them to ensure that they will not be able to retract, by writing a שטר converting the remaining balance into a debt. This implies that otherwise, the parties can still retract. This contradicts another Baraisa, in which he ruled that a security given for a purchase naturally finalizes the entire purchase, and the unpaid balance is rendered a debt!? The Gemara answers that the first Baraisa, where the parties can retract unless the balance is converted to a loan, is דקא עייל ונפיק אזוזי – where [the seller] is going in and out attempting to obtain the money, indicating his insistence on immediate payment. The second Baraisa’s case is where the seller does not display an urgency for immediate payment, so the sale is finalized with the partial payment. The Gemara relates that a man once sold a donkey, which was paid in full except for a single zuz. The seller was “going in and out” to obtain the final zuz, and Rav Ashi wondered if the above ruling applies even to a single zuz. Rava was quoted as ruling: זוזא כזוזי דמי ולא קני – one zuz is like numerous zuz, and he does not acquire the donkey with the partial payment.

1. שכר פועלים ואתא מטרא, או פסק נהרא בפלגא יומא

אמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים, אתא נהרא פסידא דבעל הבית, ויהיב להו כפועל בטל, ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא, אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים, עביד דפסיק אי בני מתא פסידא דפועלים, לאו בני מתא פסידא דבעל הבית

2. כל החוזר בו ידו על התחתונה

במתני', (לעיל דף עו, עמוד א) וכל החוזר בו ידו על התחתונה, ובגמ', כדתניא כל החוזר בו כיצד הרי שמכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מעות מהן מאתים זוז, בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה, רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי, מהיכן מגביהו מן העידית, ובזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה, רצה אומר לו הילך מעותיך רצה אומר הילך קרקע כנגד מעותיך, מהיכן מגביהו מן הזיבורית, אמר מר מהיכן מגביהו מן העידית, קא ס"ד מעידית דנכסיו, ולא יהא אלא ב"ח, ותנן ב"ח דינו בבינונית, ועוד הא ארעא דיהיב זוזי, א"ר נחמן בר יצחק מעידית שבה ומזיבורית שבה, רב אחא בריה דרב איקא אמר אפילו תימא מעידית דנכסיו, סתם מאן דזבין ארעא באלפא זוזי אוזולי מוזיל ומזבין נכסיו והוה ליה כניזק, ותנן הניזקין שמין להן בעידית

3. עייל ונפיק אזוזי

בברייתא הנ"ל, רשב"ג אומר מלמדין אותן שלא יחזרו כיצד, כותב לו אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז ונתן לי מהם מאתים זוז, והריני נושה בו ח' מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים, טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב הכי לא קני, והתניא הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך, והלה אומר אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך, דברי רבי יוסי, רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא, רבי יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו, אמר רבן שמעון בן גמליאל בד"א בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים, לא קשיא הא דקא עייל ונפיק אזוזי, הא דלא קא עייל ונפיק אזוזי, דאמר רבא האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי לא קני, לא קא עייל ונפיק אזוזי קני, ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא וקא עייל ונפיק אזוזא, יתיב רב אשי וקא מעיין בה כי האי גוונא מאי קני או לא קני, אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא זוזא כזוזי דמי ולא קני

Copyright זכויות יוצרים © 2024 Zichru